לאחרונה התבשרנו על העלאת מרווחי הסיכון של חברות כרטיסי האשראי :ישראכרט , לאומי קארד, ו-כ.א.ל .
חברות כרטיסי האשראי משמשות כמחלבות מזומנים לבנקים ומזרימות מליוני שקלים לרווחיות הבנקים בישראל המחזיקים בבעלות על חברות כרטיסי האשראי.
הורדות הריבית ע"י נגיד בנק ישראל סנטלי פישר לעידוד הצריכה להוצאת המשק ממיתון באמצעות הוזלת האשראי נהדפות ע"י העלאת מרווחי הסיכון בחברות כרטיסי האשראי והבנקים.
רבים מאיתנו מחזיקים כרטיסי אשראי מסוג MORE ,ACTIV , MULTI של חברות האשראי בישראל, זהו פטנט יחודי האופיני למדינת ישראל, מחזיקי הכרטיסים אינם מודעים לעלויות הריבית הגבוהות והעמלות הכרוכים בהחזקת כרטיס מסוג זה:
דמי ניהול : 13-15 ש"ח לחודש מחויבת כל חודש ומצטרפת ליתרת החוב (משתנה בין החברות) סה"כ כ- 200 ש"ח לשנה
הריבית : ריבית נומינלית 11-15% במונחי פריים %P+7-11 אשר מחוייבת אחת לחודש ומצטרפת לחוב הבלתי מסולק בשמה הפשוט "ריבית דריבית" חודשית. למי שזוכר מימי ההיפר אינפלציה במדינת ישראל. כיום רבית בנק ישראל- 2.5% , ריבית הפריים - 4% מרווחי סיכון של 300%- 400%.
הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ממליצים ללקוחותיהם על הכרטיס כ"מסגרת אשראי נוספת" מעבר למסגרת בחשבון העו"ש והצרכן הישראלי מנצל את המסגרת הנוספת ולא מקפיד לעדכן את סכום הפרעון החודשי ומהר מאוד מוצא את עצמו מנצל את מלוא המסגרת ומשלם ריבית גבוהה מאוד.
הלקוח המחובר בחבל הטבור לבנק מעמיק את תלותו ומשתעבד יותר ויותר לאוברדראפט שלו. זהו למעשה פיצוי על אובדן הריבית החריגה שבוטלה ע"י הנחיות המפקח על הבנקים.
האם יש אזרח בישראל היכול לנהל את משק הבית ללא חשבון בנק -
הבנקים הם המנפיקים הגדולים של כרטיסי האשראי ומקצים לכל לקוח מסגרת אשראי לשימוש בכרטיס בערבותם כך שלחברות האשראי למעשה אין סיכון. (למעט כרטיסי האשראי החוץ בנקאי)
האם יש הצדקה למרווחי סיכון כאלה גבוהים ????.
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמור לבדוק את הנושא, האם אין פה חריגה מהריבית המירבית המותרת בשוק האפור - האם יש הצדקה למרווחי סיכון כאלה גדולים ?.
לממונה על ההגבלים, האם העלאת מרווחי הסיכון ע"י כל חברות האשראי בחודש האחרון אינם מצביעים על מונופול.
כל עוד לא יופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ימשיכו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להרוויח מליוני שקלים על גבו של הצרכן הישראלי.
כאשר חברות כרטיסי האשראי לא יהיו חברות בנות של הבנקים, תתפתח תחרות, הממשלה והנגיד יוכלו לנצל ערוץ עוקף בנקים להעביר את הורדת הריבית ישר לצרכנים (במקום להעביר מליארדי שקלים לבנקים, שנמנעים להעמיד אשראי) להעביר לחברות האשראי כספים תוך התחייבות לשערי ריבית סבירים וכך להשיג את מטרתם.
המלצתי לכל לקוחות הבנקים המחזיקים בכרטיסים מן הסוג של "אשראי מתגלגל" :
1.בקשו מן הבנק להעמיד לכם הלוואה בגובה יתרת החוב בד"כ הריבית תהיה מוכה אפקטיבית ב 4-6% לשנה מהרבית בכרטיס האשראי.
2.בטלו את הכרטיס (למי שלא יכול בלי כרטיס אשראי-החליפו לכרטיס רגיל )
3.השמידו את כל כרטיסי האשראי שלכם. ותחסכו לכם מאות ואלפי שקלים בריביות ועמלות.
חברות כרטיסי האשראי משמשות כמחלבות מזומנים לבנקים ומזרימות מליוני שקלים לרווחיות הבנקים בישראל המחזיקים בבעלות על חברות כרטיסי האשראי.
הורדות הריבית ע"י נגיד בנק ישראל סנטלי פישר לעידוד הצריכה להוצאת המשק ממיתון באמצעות הוזלת האשראי נהדפות ע"י העלאת מרווחי הסיכון בחברות כרטיסי האשראי והבנקים.
רבים מאיתנו מחזיקים כרטיסי אשראי מסוג MORE ,ACTIV , MULTI של חברות האשראי בישראל, זהו פטנט יחודי האופיני למדינת ישראל, מחזיקי הכרטיסים אינם מודעים לעלויות הריבית הגבוהות והעמלות הכרוכים בהחזקת כרטיס מסוג זה:
דמי ניהול : 13-15 ש"ח לחודש מחויבת כל חודש ומצטרפת ליתרת החוב (משתנה בין החברות) סה"כ כ- 200 ש"ח לשנה
הריבית : ריבית נומינלית 11-15% במונחי פריים %P+7-11 אשר מחוייבת אחת לחודש ומצטרפת לחוב הבלתי מסולק בשמה הפשוט "ריבית דריבית" חודשית. למי שזוכר מימי ההיפר אינפלציה במדינת ישראל. כיום רבית בנק ישראל- 2.5% , ריבית הפריים - 4% מרווחי סיכון של 300%- 400%.
הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ממליצים ללקוחותיהם על הכרטיס כ"מסגרת אשראי נוספת" מעבר למסגרת בחשבון העו"ש והצרכן הישראלי מנצל את המסגרת הנוספת ולא מקפיד לעדכן את סכום הפרעון החודשי ומהר מאוד מוצא את עצמו מנצל את מלוא המסגרת ומשלם ריבית גבוהה מאוד.
הלקוח המחובר בחבל הטבור לבנק מעמיק את תלותו ומשתעבד יותר ויותר לאוברדראפט שלו. זהו למעשה פיצוי על אובדן הריבית החריגה שבוטלה ע"י הנחיות המפקח על הבנקים.
האם יש אזרח בישראל היכול לנהל את משק הבית ללא חשבון בנק -
הבנקים הם המנפיקים הגדולים של כרטיסי האשראי ומקצים לכל לקוח מסגרת אשראי לשימוש בכרטיס בערבותם כך שלחברות האשראי למעשה אין סיכון. (למעט כרטיסי האשראי החוץ בנקאי)
האם יש הצדקה למרווחי סיכון כאלה גבוהים ????.
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמור לבדוק את הנושא, האם אין פה חריגה מהריבית המירבית המותרת בשוק האפור - האם יש הצדקה למרווחי סיכון כאלה גדולים ?.
לממונה על ההגבלים, האם העלאת מרווחי הסיכון ע"י כל חברות האשראי בחודש האחרון אינם מצביעים על מונופול.
כל עוד לא יופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ימשיכו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להרוויח מליוני שקלים על גבו של הצרכן הישראלי.
כאשר חברות כרטיסי האשראי לא יהיו חברות בנות של הבנקים, תתפתח תחרות, הממשלה והנגיד יוכלו לנצל ערוץ עוקף בנקים להעביר את הורדת הריבית ישר לצרכנים (במקום להעביר מליארדי שקלים לבנקים, שנמנעים להעמיד אשראי) להעביר לחברות האשראי כספים תוך התחייבות לשערי ריבית סבירים וכך להשיג את מטרתם.
המלצתי לכל לקוחות הבנקים המחזיקים בכרטיסים מן הסוג של "אשראי מתגלגל" :
1.בקשו מן הבנק להעמיד לכם הלוואה בגובה יתרת החוב בד"כ הריבית תהיה מוכה אפקטיבית ב 4-6% לשנה מהרבית בכרטיס האשראי.
2.בטלו את הכרטיס (למי שלא יכול בלי כרטיס אשראי-החליפו לכרטיס רגיל )
3.השמידו את כל כרטיסי האשראי שלכם. ותחסכו לכם מאות ואלפי שקלים בריביות ועמלות.
נחום סטולרו- יועץ פיננסי
יעוץ ל-עסקים,חברות,פרטיים.
054-4246225,08-9410438
בעברו מנהל בכיר במערכת הבנקאות ויועץ השקעות בכיר, התמחה בשוק ההון והאשראיים לפרטיים ועסקים והשילוב ביניהם.
כיום עוסק ביעוץ אוביקטיבי לעסקים,חברות,פרטיים בכל ההבטים הפיננסים והעיסקיים תוך חיסכון בעלויות (ריבית,עמלות,דמי ניהול,מיסוי וכו')
יעוץ ל-עסקים,חברות,פרטיים.
054-4246225,08-9410438
בעברו מנהל בכיר במערכת הבנקאות ויועץ השקעות בכיר, התמחה בשוק ההון והאשראיים לפרטיים ועסקים והשילוב ביניהם.
כיום עוסק ביעוץ אוביקטיבי לעסקים,חברות,פרטיים בכל ההבטים הפיננסים והעיסקיים תוך חיסכון בעלויות (ריבית,עמלות,דמי ניהול,מיסוי וכו')